בהמשך לפוסט האחרון שלי על  הילד הביישן והכתבה החשובה של היום אשר תדבר על הילדים הלא מקובלים וחרם הכיתתי , אני רוצה להמשיך ולגעת בנושא הרגיש והמורכב הזה ולתת לכם כלים נוספים להתמודדות עם התופעה למען כל אותם הילדים “החלשים”  שנאבקים על מקומם בביה”ס, ולמען רצון אישי לשינוי החברה, לחברה בריאה יותר.

יום כיפור הוא יום הסליחות וחשבון הנפש, והוא בא אלינו בעיתוי נפלא לאחר חג ראש השנה, בו איחלנו לעצמנו ששנה זו תהיה טובה יותר מקודמתה, אך כדי שאיחול זה יתגשם, עלינו להניע את גלגל השינוי וכאן יום כיפור בא עבורנו כהזדמנות ליצור את אותו השינוי. ביום השקט הזה, ניתנת לנו הזדמנות להתנתק מהחומר ולהתרכז בתוכנו פנימה, לבצע עם עצמנו חשיבה מעמיקה ולבקש סליחה ומחילה. אך איך עושים זאת?את הפוסט הזה החלטתי להקדיש לנושא הסליחה , על הקושי המציף אותנו כשאנו נדרשים לעשות זאת, ולהבין גם למה בכל זאת היא הכרחית עבורנו? איך מבקשים סליחה מבלי לעשות נזק נוסף?