כיצד נתמודד עם התקפי הזעם של ילדינו?

היי,

רובנו נתקלים מדי פעם בהתפרצויות זעם של ילדינו הפעוטים ואנו אובדי עצות כיצד לנהוג במקרים כאלו בצורה הטובה והמועילה ביותר לכל הצדדים. בפוסט הזה אנסה לסייע.

מהו בעצם התקף זעם ? 

קרא עוד

כיצד נעזור לילדינו להתמודד באופן עצמאי עם שיעורי הבית ? חלק 2

היי חבר’ה ,

כיצד נעזור לילדינו להתמודד באופן עצמאי עם שיעורי הבית?

את הפוסט הקודם ואת הפוסט הנוכחי אני מקדישה לנושא חשוב מאוד והוא דרך ההתמודדות שלנו ההורים מול סוגיית שיעורי הבית של ילדנו.

כפי שהדגשתי גם בפוסט הקודם נושא הלמידה בכלל ושיעורי הבית בפרט, גורמים לא פעם לויכוחים וכעסים רבים במשפחה .

התקשורת בינינו, לטוב ולרע ,משפיעה לא רק על המוטיבציה שלהם ללמידה אלא משפיעה על משהו חשוב ועדין עוד יותר – מערכת היחסים בינינו.

לכן לעניות דעתי ישנה חשיבות מכרעת לייעל את אופן ההתמודדות שלנו מולם בנושא הלמידה למען נגיע אל שביל הזהב לטובת שני הצדדים .

מקווה שכבר הפוסט הקודם העניק לכם כמה תובנות חדשות ,

ואולי שינה לכם קצת את דרך המחשבה .

אולי אפילו כבר התחלתם ליישם קצת מהטיפים שהבאתי עבורכם . 

בפוסט הנוכחי כמו שהבטחתי ארחיב עוד את הנושא,

אז בואו נצא לדרך…. 🙂

happy-boy-doing-homework

 

 

 

 

 

 

 

קרא עוד

חינוך לעצמאות

חברים יקרים,

לקראת חג העצמאות שבפתח רוצה לשתף אתכם בחוויה אישית שלי הנוגעת לחינוך לעצמאות.

אז ככה… מגיע לנו מזל טוב ! 🙂

השבוע בתי הבכורה עברה טסט, לא סתם עברה, עברה מפעם ראשונה!

ברגע שנתבשרתי על החדשות הטובות הייתי מאושרת. חשתי גאווה עצומה בבתי,  אבל במהרה רגש הגאווה שלי התמזג עם רגש נוסף של חשש ופחד מאבדן שליטה שלי כאימא. המחשבות האוטומטיות מיד קפצו לראשי, מחשבות כגון : ” יופי שעברה אבל היא הרי לקחה מעט שיעורים ואין לה מספיק שעות כביש” ומה יהיה כשתנהג לבד, האם תדע לשים לב לכל הפרטים? “מי ישמור עליה בכביש ?” מבחינתי היא יכולה להיות הנהגת הכי שקולה וזהירה על הכביש, אך הרי לא הכול בשליטתה.  די מהר נפל האסימון ש”הקטנה” שלי כעת באמת “פורשת כנפיים” ואני לא תמיד אהיה שם להגן עליה. p_1366114935

קרא עוד

חינוך לערכים

את הפוסט הזה ברצוני להקדיש לנושא : חינוך לערכים”

Younger sister offers comfort to her big sister after a fall.

 

 

 

 

 

 

 

לאחרונה הייתי עדה ללא מעט התנהגויות לא נעימות/לא מכבדות מצד הילדים כלפי ילדים אחרים, כלפי הוריהם, והייתי מופתעת לנוכח חוסר מעורבותם של הוריהם בעת המעשה. שאלתי את עצמי, האם חוסר מעורבותם נובע מחוסר יכולתם להתמודד מולם, או שמא מחוסר מודעות לכך שהתנהגותם של הילדים אכן שלילית?

התנהגויות השליליות של הילדים וחוסר מעורבותם של הוריהם גורמים לי לחשוב לאן מועדות פניה של החברה שלנו? היכן שגינו? האם פינקנו אותם יותר מדי והעלמנו עין בשם האהבה שלנו? האם גוננו עליהם יותר מדי? האם ויתרנו מהר מדי ולא אפשרנו להם להתמודד לבד? או אולי כל התשובות נכונות?

אנו מוחים על הכיתות העמוסות ודורשים ממערכת החינוך יחס אישי יותר עבור ילדנו כדי שיצליחו יותר . רוצים לקדם אותם להישגים משמעותיים,  אך האם כל אלה יגרמו להם להיות אנשים טובים וערכיים יותר?

אסור לנו לוותר על חינוכם לערכים והמשימה הזו אינה משימתה של מערכת החינוך בלבד, אלא בעיקר משימתנו שלנו, ההורים!

קרא עוד