כללי

18 טיפים כיצד לסייע לילד עם קשיי התארגנות

שלום לכולם,

בפוסט הקודם תיארתי את בעיית קשיי ההתארגנות אצל ילדים.

כפי שהבטחתי אביא כאן היום 18 טיפים והכוונות מניסיוני המקצועי כיצד להתמודד עם המצב.

וזה אפשרי! 🙂

 עזרה רגשית 

  1. מודעות – חשוב לפתח מודעות בנוגע לסינדרום האי סדר והבלבול אשר יוצר את אותו הקושי הארגוני. חשוב שיובן שזהו עניין נוירו- פיזיולוגי המשפיע על תפקודו בכל מיני תחומים בחייו אך יחד עם זאת חשוב שהילד יהיה מודע לכך שישנם כלים יעילים היכולים לעזור לו להתנהל בצורה יעילה יותר.
  2. צמצום חרדה ורגשות אשם – להיעזר בטיפול אימוני או בטיפול קוגנטיבי – התנהגותי (CBT ) אשר ילמד את הילד לזהות את המחשבות הטורדניות, התחושות הגופניות היוצרות תחושת חרדה, ולשנות את השיח הפנימי לשיח מקדם לפעולה ולסילוקן של אותן המחשבות הטורדניות.
  3. השיח הפנימי – להתמודד עם הדיבור הפנימי בשיח של  “הכל או לא כלום ” . המסר המרכזי שצריך להיות הוא : גם אם ביצעתי 20%  או 30% מהמטלות זה וודאי הרבה יותר טוב מלא לבצע כלום.
  4. העלאת הערך העצמי ופיתוח תחושת מסוגלות – היות וילדים אלו נוטים לא לסמפט בלשון המעטה את המסגרת הבית ספרית בגלל התסכול הרב אשר אותו הם חווים בה, חשוב למצוא ביחד איתם תחומי עניין ומשמעות מחוץ לכתליי בית הספר, כגון: חוגים – אומנות/ ספורט מאתגר, רובוטיקה, רכיבה, חיות, אלו יכולים להוות עבורם מקור נהדר לפעילות משמעותית ופיתוח תחושת מסוגלות והערכה עצמית.
  5. סבלנות והכלה – להבין שהילד אינו עושה “דווקא” ואכן יש לו קושי אמיתי בהתארגנות.

 

עזרה בארגון המרחב הפיזי ומרחב הזמן 

  1. שיפור מיומנויות ארגוניות – חשוב להתחייבלהשקיע תשומת לב וזמן ביצירת הרגלים לסדר וארגון, ללמד את הילד כיצד ובאיזה אופן ניתן לארגן דברים בצורה יעילה.
  2. היעזרות בעזרים לארגון יעיל הן של המרחב הפיזי והן בניהול הזמן, למשל: העזרות בלוחות תכנון, ויצירת שגרה יומית וכו’.  –  כדוגמת לוח “הארגונית שלי שנמצא באתר אשר נבנה בדיוק לשם כך. זהו כלי עזר מצוין לארגון כל המידע הנדרש עבור התלמיד ומהווה עבורו סוג של שיגרה יומית לארגון ציודו האישי, וביצוע משימותיו מבלי שמשהו נשכח ממנו, וכמובן מארגן עבורו את כל אותו המידע שעליו לזכור ולהתכונן אליו. בעזרת לוח הארגונית הילד מפתח אחריות אישית ועצמאות בהתנהלותו, ובעיקר מפתח את המיומנות הארגונית שלו.
  3. הקניית מיומנויות לסדר וארגון – בחדר ובסביבת העבודה. למדו את הילד לקבוע מיקומים קבועים לחפצים ולהניח כל דבר במקומו הקבוע ולא במקום זמני או ארעי. אם צריך, התקינו מדפים, קנו מיכלים, קופסאות או תיקיות מתאימות עבורו ועזרו לו לארגן כל דבר במקומו.
  4. השתמשו במדבקות – על כל סלסלה או תיקיה או אוגדן יש לכתוב את מה נמצא בתוכה.
  5. אמצו את הכלל חפץ בלי מקום מיועד – עף החוצה מייד!” 
  6. בתחילה יש לקבוע יעדים ריאליים בנוגע לשיפור הסדר והארגון בחלל החדר. למשל: מומלץ ביותר להתחיל באזור אחד קטן שיהיה נעים, מאורגן ומסודר, ואשר ישמש השראה ומוטיבציה להמשך העבודה. למשל, לסדר מדף אחד או מגירה אחת.  לדוגמא: לשים על מדף אוגדן לאחסון מחברות /עבודות הגשה/או ניירת נחוצה, עם מדבקת כותרת עליו (אוגדן מחברות וכו’). לציוד משרדי וכו’.
  7. חשוב להתחייב לשמור על אותו הסדר באותו האזור כל יום, כל השבוע, בדיוק כפי שאנו מצחצחים שיניים כל יום בשבוע ולא רק בשעת החשק.
  8. התחיבות לסידור שאורך זמן קצר – כיוון שמשימת הסידור אינה משימה נחשקת כדאי שתארך מעט זמן, למשל: 10 דקות כל יום לסדר את אותו האזור. כדאי להכין מראש צלצול שעון או טלפון שיציין מתי להתחיל במשימה ומתי לסיימה.
  9. כדי להתמיד במשימה ולסיימה – חשוב לפרק משימות גדולות למשימות קטנות על מנת להבטיח מראש את עשייתן והצלחתן. משימות קטנות הן יעדים ריאליים עבורו ופחות מאיימים.
  10. לארגן אוירה של שקט בעת ביצוע המשימה ומניעה מראש של הסחות דעת. (השתקת הטלפונים והטלוויזיה עד לסיום המשימה). כן אפשר ליהנות ממוסיקה שקטה ברקע
  11. רשימת משימות לביצוע – כדאי מאוד לרשום את המשימות הנדרשות לביצוע מדי יום ולאחר ביצוע כל משימה לסמן עליה וי עד להשלמת כל המשימות הנדרשות.
  12. חשוב ללמד את הילד טכניקות להתארגנות יעילה כך שיוכל לארגן בצורה יעילה את מערכת השעות שלו, את הילקוט שלו ,את שיעורי בית והמטלות הנדרשות ממנו על בסיס סדר הגיוני.

 הערכה פדגוגית

  1. במרבית המקרים בוחרים המורים להעריך ילדים עם קשיים בתפקוד ניהולי (על בסיס או ללא בסיס הפרעת קשב) כמו ילדים רגילים. היות וילדים אלו אינם מצליחים במדדים הסטנדרטים (מה שיכול להוריד מאוד את המוטיבציה הלימודית שלהם ולפגוע בערך העצמי שלהם) הם עלולים לגלות קושי לענות בכתב על שאלות פשוטות בגלל קשיי ההתארגנות שלהם, אך במקביל הם יכולים להיות בעלי מעוף ויצירתיים להפליא בתחום התוכן הנלמד. לכן חשוב לבקש מהצוות הפדגוגי להעריך את יכולותיהם גם במדדים אחרים כמו יצירתיות, חשיבה ביקורתית , שאלת שאלות בעלות ערך מוסף המעידות על סקרנות וכד’.

לסיכום, הורים יקרים, אל תצפו לניסים מיידיים אחרת אתם צפויים לאכזבה: “אדם מבולגן” לא יהפך ביום אחד ל”אדם מסודר”. זהו תהליך הדרגתי אשר בסופו של דבר יוביל צעד אחר צעד, יום אחר יום, לשינוי מהותי של ההרגלים. ציידו את ילדיכם בכלים פרקטיים שיוכלו לעזור לו ועזרו לו ליישמם.

אתם מוזמנים לשאול אותי שאלות ולהתייעץ דרך התגובות או דף “צור קשר”. שיהיה בהצלחה!

כתיבת תגובה

Comment
Name*
Mail*
Website*